מה חשבה אסתר

חגיגות פורים הסתיימו, המסכות והתחפושות נארזות ונדחקות לפינה בארון. כל הקונפטי המפוזר וצבעי הפנים מתנקים לקראת יום נוסף של שיגרה.

בעוד כמה ימים נחגוג את יום האישה הבינלאומי. סוג אחר של חגיגה, פחות קונפטי יותר בחירה. ביום הזה נדבר על  נשים ונשיות, על שינוי והתקדמות. על רצח נשים ו ME TOO.

ביום הזה נזכיר נשים פורצות דרך, כמו אותה הדסה-אסתר, שימים קודם הצילה בגבורה את עם ישראל.

מה חשבה אסתר? האם חשה את משקל האחריות על כתפיה, או פשוט נהגה כפי שהורו לה לנהוג?

איך הרגישה אסתר? או שמא להרגיש היא פריבילגיה שלא הייתה לנשים. אולי כדאי לשאול מה הדחיקה אסתר?

מה אנחנו מדחיקות כאשר אנחנו עושות את מה שנכון וכמה ממה שנכון, נכון לנו?

במשך דורות אישה קורבן היא אישה גיבורה. היא שרדה, נתנה, ויתרה על עצמה למען האחר. גיבורה.  מה מדחיקות  גיבורות?

אם נשאל כל גיבורה קורבן, מה היא בוחרת. להיות גיבורה או להיות מאושרת. מה לדעתכן היא תענה?

רגע לפני יום האישה הבינלאומי ושניה אחרי שאסתר הורידה את התחפושת, אני מזמינה אתכן נשים יקרות

להקריב את ההדחקה ולא את עצמכן

להיות מאושרות, גם אם זה אומר להיות עכשיו לבד

לבחור

להאמין

ותזכרו, אין גבול לדמיון ואין דבר שאתן לא יכולות לעשות ולשנות….